וכן האומר אל תקברוני מנכסי אין שומעין לו דלאו כל כמיניה להעשיר בניו ולהטיל עצמו על הציבור אלא מוציאין מיורשיו כל צרכי קבורתו בע"כ וכן כל מה שרגילין לעשות לבני משפחתו ואפילו האבן שנותנין על הקבר ואפילו נותן ממון הרבה לאחרים אין מוציאין מן המקבלים מתנות רק מן היורשים והוא שיניח להם עכ"פ מעט ממון שירשו דאל"כ אין כופין הקרובים אלא על הכל מוטל לקברו וכן לענין הספד אם לא ירשו ממנו אינם צריכים לשכור ספדן ואפילו מי שאין לו ממון אם צוה ואמר אל תקברוני אין שומעין לו משום דאיכא בזיונא דחיי (סי' שמ"ח):
חכמת אדם · סימן קנ״ה, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.