יורשים שירשו ממון המת ואינם רוצים לפרוע שכר הספד מוציאין מהם בע"כ דהספדא יקרא דשכבא הוא ולפיכך מי שצוה שלא יספדוהו שומעין לו מפני שיכול למחול על כבודו אבל אם רוצה שלא לנהוג עליו ז' ושלשים אין שומעין לו כיון דזה חובה על האבל ולא משום כבוד המת אבל אם צוה האב או האם שלא לנהוג בהם י"ב חודש כיון דאינו בשאר מתים אלא משום כבוד אב ואם מצוה לקיים דבריהם (ש"ך ס"ק ט') ובס"ח סי' תש"כ מצוה לקיים דברי מת כשמצוה על ממון אבל לנהוג בזיון בגופו לא ואם בשביל כפרה שומעין לו:
חכמת אדם · סימן קנ״ה, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.