חכמת אדם · סימן קנ״ג, ח׳

כל זמן שלא נקבר המת אינו חולץ מנעליו ואינו חייב בעטיפת ראש וכפיית המטה שהרי צריך לילך לצרכי המת אבל אסור לישב או לישן ע"ג מטה אפי' כפויה וכ"ש דאסור בתשמיש המטה וי"א דאסור גם ברחיצה וסיכה ושאלת שלום ותספורת ומלאכה אבל מותר לצאת מפתח ביתו ונ"ל דאם יש הפסד לאונן שהתחיל באיזה מ"ומ ולא הספיק לגמרו עד שמת לו מת מותר לגמרו עי"ז משרתיו או אפי' ע"י עצמו במקום הפסד גדול ובלבד שלא ידחה קבורת המת עי"ז (שהרי הטור כ' בשם רמב"ם ורי"ץ גאות דלא חל עליו שום גזרות ז' וכ' שכ"כ התוס' דאינו אסור אלא בבשר ויין ובתשמיש ועיין במ"ק כ"ג ע"ב בתוס' אבל כל דיני אבלות מותר ולכן יש לסמוך עליהם בהפ"מ לפי ראות עיני המורה שלא יתעכב עי"ז קבורת המת):