על כל המתים רצה קורע בכלי ועל או"א דוקא ביד עכ"המ אם בא להחליף תוך ז' מחליף ואינו קורע ועל א"וא אם מחליף תוך ז' קורע כל הבגדים שהוא מחליף דהיינו בחול ולענין שבת מבואר לקמן סי' ח' ואינו מאחה לעולם כמו בפעם ראשון ומ"מ בגדים ישינים שהיו יודעין שלבש אותם קודם מיתת אביו יכול ללובשו בלא קריעה. עכ"המ יכול להחזיר קרעו לאחוריו תוך ז' אבל לא בא"וא (סעיף י"ד) עכ"המ שולל (פי' תופר תפירות שאינו שוה) לאחר ז'. ומאחה (פי' תופר כדרכו) לאחר ל' ואם פגע הרגל בתוך האבילות י"א אע"ג דרגל מבטל אבילות אבל לענין קריעה אינו מבטל וא"כ בערב הרגל מותר רק לשלול סמוך לערב לאחר שהתפללו מנחה (ש"ך ס"ק כ"ד) אבל האידנא נהגו כפוסקים דאין חילוק בין אבילות לקריעה וכשם שהרגל מבטל אבילות כך מבטל קריעה וא"כ אם הוא לאחר ז' מותר לאחות סמוך לערב (ס"ק כ"ה) על א"וא שולל לאחר ל' ואינו מאחה לעולם וכשם שאסור לאחותו כך אסור להפוך צד העליון של בגד למטה ולאחותו ואפילו הלוקח אותו בגד אסור לאחותו לפיכך אם בא למכרו צריך להודיע ואם מכרו לו סתם ולא הודיע אסור לאחותו עד שידע שאינו מהקרעים שאינם מתאחים ואסור למכרו (סעיף י"ט) ומ"מ אם בא לחתוך סביבות הקרעה ולהשליכו ולהושיט שם חתי' בגד אחר שרי לאחר יב"ח לא"וא דאין זה בכלל איחוי הקריעה (ט"ז שם) וכל זמן שאסור לשלול אפי' לחבר ראש הקריעה ע"י מחט אסור (סעיף ט"ו):
חכמת אדם · סימן קנ״ב, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
