על כ"המ אם לא שמע אלא לאחר ל' יום אינו קורע. ומי שאין לו מלבוש שחייב לקרוע בו כדלעיל סי' ו' ונזדמן לו תוך ז' קורע אחר ז' אינו קורע על א"וא קורע והולך לעולם כל בגדיו שעליו בשעת שמועה אבל לא אותן שמחליף כדלעיל סי' ט' (סעיף י"ח) וכן הדין אם לא קרע בין בשוגג בין במזיד תוך ז' קורע דכל ז' הוא כשעת חימום לאחר ז' אינו קורע ועל א"וא קורע לעולם אפילו אחר יב"ח דאינו בדין שימות אביו ולא יקרע עליו (רמב"ן). ואם היה חולה ואין דעתו מיושבת עליו כשיחזור לדעתו נקרא שעת חימום וקורע אפי' על שאר קרובים אם הוא תוך ל' אבל אם היה דעתו מיושבת עליו רק שהיה מסוכן ולא קרע הט"ז כ' דפטור לאחר ז' על קרובים והב"ח והש"ך כ' דגם זה דינו כאין דעתו מיושבת (סי' שצ"ו):
חכמת אדם · סימן קנ״ב, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.