אמרו לו מת לך מת סתם וא"י מי הוא וקרע סתם ואח"כ נודע לו מי הוא יצא ידי קריעה ואם קרע וסבר שהוא אביו ונמצא שהוא א' מקרוביו י"א דלא יצא כיון שכונתו לא היה על מת זה (ב"ח) אבל בש"ע פסק דגם בזה יצא אפילו לא נודע לו עד זמן ארוך (וכ"מ שכן דעת הש"ך וראיה שלו מסי' רל"ד סעיף ל"ג וכ"כ שם הט"ז) אבל אם אמרו לו מת אביך וקרע ואח"כ נודע שהוא בנו אם נודע לו תוך כ"ד יצא ולאחר כ"ד לא יצא (סעיף כ"ד):
חכמת אדם · סימן קנ״ב, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.