מת אביו או אמו וא' משאר קרוביו קורע על אביו או אמו עד לבו ומרחוק ג"א וקורע טפח על האחר. מת אביו וקרע ואחר ז' מת א' מקרוביו מוסיף על קרע ראשון והתחתון מתאחה ועליון אינו מתאחה. מת א' מקרוביו וקרע ואח"כ מת אביו או אמו בין בתוך ז' בין לאחר ז' מרחיק ג"א וקורע מן הצד בשפת הבגד אעפ"י שקרע על הקרוב ג"כ בשפת הבגד כדלעיל סי' ז' לפי מנהגינו מ"מ כיון שעל א"וא חייב לקרוע דוקא להבדיל השפה וכיון שכבר היה נקרע ולכן צריך לקרוע קריעה אחרת שאין א"וא בתוספת שהרי צריך דוקא להבדיל השפה (וזהו כוונת הש"ע סעיף כ"ב וכ"ג וע"ש בש"ך) מת א"וא כא' קורע קרע א' על שניהם:
חכמת אדם · סימן קנ״ב, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.