חכמת אדם · סימן ט״ו, ט׳

אבל אם נמצא מים ממש במוח אפי' צלולים והמוח מקיף המים סביב שלא היו מים מגולים כלל אפי' לקרום כשרים אע"פי שנחסר מהמוח כשיעור המים דכיון דהמוח מקיפו אין סוף הקרום ליפסק והדר בריא וה"ה אם היו המים מונחים בתוך שלחופית (פירש כעין כיס) קטנה כיון שהמוח מקיפה שלא היתה מגולה אפי' לקרום כשרה אע"פ שחסר מן המוח אבל אם השלחופית מונחת בין הקרום והגולגולת או בין מוח לקרום טריפה ודוקא בשלחופית דכיון שכבר גדלה החולי כ"כ עד שנעשה שלחופית יש לחוש לנקיבת הקרום אבל אם נמצא מים בין קרום לגולגולת ואנו רואים שהמוח שלם בכל צדדיו ולא נחסר ממנו כלום דעת הט"ז והסכים עמו הכו"פ דכשר. ובהפסד גדול ויש צדדים בלא"ה להתיר או בתערובות יש לצרף דעתם לעשות ממנו ספק דפלוגתא (ולדבריהם צ"ל כמו שכתבתי דבשלחופית יותר מסתבר לאיסור ובהג"א סי' י"א משמע קצת כדבריהם שהרי כתב תחלה מעשה דראב"י במים ואח"כ כתב מעשה דשלחופית וסיים בשלחופית מגולה או בין קרום לגולגולת ולא כתב סתם אבל אם היו מגולים דהי' משמע דקאי גם על מים. משמע דבמים אע"פ שמונחין בין קרום לגולגולת כיון שהמוח שלם כשר אך מדברי או"ה כלל נ"ד סי' ח' משמע דמים גרוע משלחופית שכתב וז"ל נמצא אפי' מים זכים בתוך המוח טרפה בכל ענין אפי' הן תוך שלחופית והמוח מקיף אותה כו' עכ"ל מדכתב במים זכים טריפה בכל ענין וסיים אפי' בתוך שלחופית ומוח מקיף ש"מ דס"ל דמים גרע משלחופית וכ"כ הש"ך בס"ק ד' דמים גרע ודברי כו"פ תמוהים שהסכים לט"ז והעתיק גם דברי הש"ך):