מין אווזים שלאחר שמסירין הנוצות מעל ראשיהם נראה גומא על הגולגולת והעור שעל הגולגולת שלם וכאשר חותכין העור נראה בגולגולת כמין נקב וסדק ומגיע עד הקרום של מוח ויש סימן בראשיהם שיש על ראשה נוצות זקופים למעלה כעין כרבל (ובל"א שעפליך) וניכר שמתולדותם הוא כך כי העצם במקום הסדק לא היה חד כמו שרגיל נהיות כשהוא ע"י שבירה אלא היה חלוק ושלם בכל סביבותיו וחיות יותר מי"ב חדש ומטילות בצים. בתשובת צ"צ סימן ע"א מכשיר בפשיטות. והפ"ח בסימן נ' אינו מכשיר אלא בהפסד מרובה וכן כתב הכו"פ דבמקום דליכא פסידא יש להחמיר אם לא שכבר חי י"ב חדש או שהטילה בצים אז המיקל לא הפסיד ות"ח יחמיר על עצמו (ועיין כלל י"ד סי' י"ג):
חכמת אדם · סימן ט״ו, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.