חכמת אדם · סימן ט״ו, י״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

בהמה או עוף שהכו אותה על השדרה במקל והלך המקל על פני כל אורך השדרה כשרה דכיון שהלך המקל על פני כל אורך השדרה א"א שיכה בכח ולכן לא חיישינן שמא נפסק החוט אבל אם יש במקל קשרים חוששין למקום הקשרים וכן אם לא הגיע המקל על פני כל השדרה אעפ"י שהכה לאורך השדרה חיישינן שראש המקל במקום שהוא כלה מכה בכח וכן אם נפסק המקל בשעת הכאה לפי שבמקום שנפסק המקל עושה חבורה כמו בראש השרביט וכן אם הכה לרוחב השדרה חיישינן ובכ"ז חיישינן לרסוק איברים כדין נפולה ועיין לקמן כלל כ"ו וה"ה כאן והיינו אם נפלה לארץ מכח הכאה זו וי"א אפילו בלא נפלה לארץ אפ"ה יש לה דין נפולה לכל דבר ואם שחטה בתוך מע"ל טרפה אם לא הלכה: ואפילו אם הלכה ד' אמות הילוך יפה דבנפולה סגי בהכי ואין צריך שום בדיקה מ"מ בזה חמיר טפי דעכ"פ צריך לבדוק בחוט השדרה כיון דעיקר כח הכאה היתה שם אלא דבזה אפילו בזמן הזה יש לסמוך על בדיקתינו ואם הלכה הילוך יפה ד' אמות ובדק בחוט השדרה ונמלא שלם כשר (ט"ז ופ"ח וכו"פ):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.