קטן שהוא ירוק ביותר (כ"כ הרמב"ם וסמ"ג ור"יו ולא ידעתי למה השמיטו בש"ע) (והוא כולל גרין געל בל"א וכן מוכח בחולין דאמרינן ירוק כשר מדר"נ ופריך אלא ירוק דטרפה כו') זהו סימן שלא נפל בו דמו לא מבפנים ולא מבחוץ (דו"פ) ואין מלין אותו עד שיפול בו דמו ויחזור מראהו כמראה שאר הקטנים וכן אם נמצא אדום ביותר כאלו הוא צבוע (כ"כ רמב"ם) והוא סי' שלא נבלע בו דמו באיבריו אלא בין עור לבשר ואין מלין אותו עד שיבלע בו דמו ואז מלין אותו מיד וצריך לזהר מאוד באלו הדברים שאין מלין ולד שיש בו חשש חולי דסכנת נפשות דוחה את הכל שאפשר לו למול לאחר זמן וא"א להחזיר נפש א' מישראל לעולם וצריך להזהיר המילדות על כך כי בעיני ראיתי המכשלה הזאת שתינוק א' נחלה קודם המילה (שקורין בנומן) והמילדת אמרה זכות מילה יעמוד לו ומלו אותו ומת בו ביום ובק"ק פראג המנהג שהמוהלים הולכים ביום שלפני המילה לראות הילד אם הוא ראוי לימול (רס"ג):
חכמת אדם · סימן קמ״ט, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.