חכמת אדם · סימן קמ״ט, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אין מלין עד שתנץ החמה ביום ח' ללידתו ומש"עה יצא בדיעבד וכל היום כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצוה ומלין מיד בבקר ואפילו מילה שלא בזמנה אינה אלא ביום דוקא שנאמר וביום השמיני ביום ולא בלילה ואם עבר ומל בלילה או שמל בתוך ח' צריך לחזור ולהטיף ממנו דם ברית אלא שלא יטיף בשבת די"א דמילתו כשרה (רס"ב ש"ך וט"ז) ומשהגיע זמנו אסור לדחות המילה ועובר בכל יום ואפילו היה חולה כיון שנתרפא כדאי' בסימן הסמוך חייב למולו ואסור לדחותו אפי' יום א':
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.