חכמת אדם · סימן קמ״ח, ה׳

המתפיס בצדקה ה"ז כמתפיס בנדר כיצד היה סלע של צדקה מונח לפניו ואמר על אחר ה"ז כזה או שהפריש סלע ואמר ה"ז לצדקה ואמר על אחר וזה הרי גם השני לצדקה (רנ"ח סעיף א') ושכיב מרע האומר סלע זה לצדקה וסלע זה ולא הספיק להשלים הדבור ונשתתק (אע"ג דהוא אבעי' בגמרא דילמא ה"ק הדין לצדקה והדין לנפקותא ר"ל להוצאה ועלתה בתיקו מ"מ בש"מ לא שייך לומר לנפקותא אפילו אין לו ממון אחר מ"מ כיון שמצוה מכח שחושב שימות ורצה שיהלוך לפניו צדק ולכן) אע"פי דבבריא לא היו יכולין להוציא מידו כיון דנשאר בתיקו מ"מ בש"מ ודאי הוי ידים מוכיחות ולכן מוציאין מן היורשין גם סלע ב' ואם עמד ואמר מה היה כוונתו נאמן ואם אינו יודע כוונתו או שאינו מוציאין ממנו (רדב"ז ח"ג סי' תכ"ו):