הניהגים להפריש מעשר ויש לו זמן קבוע להפריש מותר להלות לעני ושיחשב זה שנתן לו עכשיו כאלו נותן לו אז שהרי העני חייב לפרוע לו וא"כ הוי כאלו נותנו לו אז ואם מת העני בתוך הזמן או נתעשר אינו יכול לחשוב זה שנתן לו כבר דהא א"א לומר כאלו נותן לו עכשיו שהרי מת או העשיר וגם צריך בזמן שמפריש מעותיו לזכות בהן לאותו עני שהלוה לו ע"י אחר ויחזור אותו הזוכה לפרוע לו החוב בשביל העני (שם סעיף ה' ובש"ך ס"ק י"ג) ומי שיש בידו מעות אחרים למחצית שכר או בדרך אחר ונותנין מעשר מן הריוח צריך ליתן הריוח לבעליו והוא יתננה למי שירצה אם לא שיש תקנה בעיר (ססי' רנ"ו וע"ש בש"ך):
חכמת אדם · סימן קמ״ח, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.