האומר אם אעשה דבר פלוני אתן כך וכך לצדקה אע"ג דאותו דבר הוא דבר רשות ואין בו מצוה או איסור כלל אם יעשה אי לא ולכן י"א דהוי אסמכתא ואע"ג שעשה אינו חייב מ"מ כבר הכריעו הפוסקים דאין אסמכתא לצדקה וחייב וכ"ש אם אמר אם יצילני ה' מצרה זו דלכ"ע הוי נדר (שם סעי' י' ועיין בא"ח ססי' תקס"ב במ"א ובנק"הכ אבל אם אמר אם אעשה דבר זה אתן כך וכך לצדקה וכך וכך לפלוני כיון דהוי אסמכתא לפלוני ולא קנה הוי נמי אסמכתא לצדקה ופטור (סי' רנ"ח בט"ז ס"ק ו'):
חכמת אדם · סימן קמ״ח, כ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.