אם יש לו חוב אצל חבירו ואמר חוב זה יהיה הקדש או לצדקה אינו כלום שהרי איני ברשותו וגם אינו חייב משום נדר שהרי לא אמר לכשאגבנו אקדישנו דאז הוא חייב להקדישו כשיגבה משום נדר ואם אמר כן בפני הגבאי או אדם חשוב שבעיר או בפני טובי העיר אפי' אמר חוב שיש לי ביד פלוני יהיה לצדקה ואמר כן במעמד הבעל חוב זכה בו הגבאי מדין מעמד שלשתן והוי ליה כאלו בא ליד גבאי ואינו יכול לשנותו ולא לחזור בו ואפי' התרה לא מהני (שם סעי' ח' ובש"ך וע"ש עוד הרבה דינים באומר שדה שמכרתי יהיה הקדש):
חכמת אדם · סימן קמ״ח, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.