וכ"ז בצדקה שיש בידו לחלקה בעצמו אבל כשנודרין ליתן ליד גבאי וכן שאר צדקות הבאים ליד גבאי אינו עובר אע"ג דעניים מצויים אא"כ תבעו הגבאי ואז אפילו לא קיימי עניים עובר דשמא צריך הגבאי לשלם לעצמו או לאחרים שלוה לצורך עניים אא"כ לא קיימי עניים וידוע לו שהגבאי א"צ כלל למעות זה רק שיהיה מונח ביד הגבאי אז אינו עובר (שם ובס"ק ו'). ואם הגבאי אינו יודע כלל אם נדר לצדקה צריך להודיע לגבאי מה שנדר כדי שיוכל לתבוע לו ואם נדר בב"הכנ ע"י הש"ץ מסתמא יודע הגבאי ואינו עובר אא"כ תבעו (שם):
חכמת אדם · סימן קמ״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.