כל דבר שהתנדב איזה יחיד כגון שהתנדב נר או מנורה לב"הכנ או לצורך בה"כנ או לצורך בית עלמין ונשתקע שם הבעלים מהם שאין נקרא עוד שמו עליו ורצו הצבור לשנותה הרשות בידם לשנות אפי' לדבר הרשות ואפילו אם המתנדב או היורשין קוראין תגר על השינוי (כ"כ הט"ז ס"ק ה' דאף במעות לצורך בה"כנ צריך דוקא נשתקע כו' ואין כן משמעות הפוסקים ונ"ל דלא שייך נשתקע אלא בדבר מסיים כגון מנורה וכיוצא בו אבל במעות לא שייך נשתקע דאע"ג דלא נשתקע מותר כיון שאינו דבר מסוים) אבל כ"ז שלא נשתקע שם הבעלים ממנה אפי' לא הדליקו עדיין על המנורה ל"א דאינה אלא הזמנה והזמנה לאו מלתא היא דמאי שנתן ליד גבאי הוי מעשה (ש"ך ס"ק א' ובא"ח סי' קנ"ג בא"ר) ולכן אסורים בני העיר לשנות לדבר רשות אפי' אם ירצו לשנותן ולפרעו אח"כ אבל לדבר מצוה אם היא לעלוי כגון שנדב לצורך בה"כנ ורצו לשנות לב"המד או לת"ת מותר שהרי אפי' בה"כנ גופא מוכרין לבנות בה"מד דקדושת בה"מד חמורה מקדושת בה"כנ וכ"ש לת"ת (והמ"א בסי' קי"ג ס"ק ל"ו כ' דוקא אם הנודר אינו מבני אותה העיר אבל אם הוא מאותה העיר ועומד וצוח שלא נדר על דעת זה יכול למחות) אבל למצוה שכיוצ' בה וכ"ש למצוה הפחותה מינה כגון שהתנדב לת"ת או לב"המד ורצו לשנות לב"הכנ אסורין לשנות אא"כ שלא יחסר משום זה לדבר שהתנדב כגון שיחזור ויגבו לת"ת אבל אם עי"ז יתבטל המצו' שהתנדב אסור לשנות (סי' רנ"ט וט"ז ס"ק ד"ה וש"ך ס"ק ה' וס"ק י' י"א) ואפי' במקום דמותר לבני העיר לשנות לדבר רשות אבל הגבאים אסורים לשנות אא"כ לדבר מצוה (ט"ז וש"ך שם) וכל זמן ששם בעלים חקוק על הכלים שנתן לא נשתקע שם בעליה (רל"ט סעיף ג'):
חכמת אדם · סימן קמ״ח, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
