עני שאין רוצה ליקח צדקה מערומים ונותנין לו לשם מתנה או לשם הלואה ועשיר המרעיב עצמו אין משגיחין בו ועני שנתנו לו צדקה אין בע"ח יכולים להפרע מזה שגבה אם לא שנכתב בכתב קבוצו שחייב לאחרי' דאז אדעתא דהכי נתנו לו שישלם (שם סעי' ט'):
חכמת אדם · סימן קמ״ה, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.