בעה"ב העובר ממקום למקום וכלו מעותיו בדרך ואין לו מה יאכל יטול צדקה וכשיחזור לביתו אינו חייב לשלם דה"ל כעני והעשי'. ול"ד שנטל צדקה אלא אם אדם א' עשה עמו חסד ונתן לי ספיקו בדרך חסד כיון שלא היה לו נכסים באותה שעה אינו חייב לשלם אמנם אם היה לו נכסים או קרקעות אפי' ביד אחר חייב לשלם אם חבירו תובעו אבל הזן יתום ויתומה בתוך ביתו אין עליהם שום תביעה ואפי' אם יש להם אם לא שפירש שבתורת הלואה זן אותם אבל בסתמא לא אבל אחר אפי' בסתם נמי אמרי' שדרך הלוא' עשה מאחר שיש לו נכסי' (שם סעי' ד):
חכמת אדם · סימן קמ״ה, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.