אם כתוב בשטר פלגא באגר ובהפסד אם הנותן או המקבל אדם גדול וידוע שלא היה עושה איסור ריבית דנין אותו להיתר ומפרשין לשון השטר דר"ל אם יטול חצי הריוח שיקבל עליו ב' חלקים באחריות ואם לא יקבל עליו אלא חצי האחריות שלא יטול אלא שליש ריוח ור"ל פלגא באגר או בהפסד ואזלינן בתר משמעות השטר אם כתוב בה דיהיב מרי דעסקא למקבל פלגא באגר ובהפסד משמע שהדבר תלוי בנותן ובדידיה תליא מילתא ליקח לו הברירה הן להפסד או לשכר ואם כתוב בזה שיטול המתעסק פלגא באגר ובהפסד משמע שנתן להמתעסק הברירה מה שיבחר הן להפסד או לשכר (סעיף כ"ו) ומפקינן מן הלוה בע"כ אבל באדם דעלמא דלא אתחזק בהכי דיינינן לשטרא כפשטי' וה"ל שטר שיש בו ריבית ואם יש הפסד יפסיד החצי כפי תנאו ואם יש בו ריוח אפי' אם רוצה ליתן לו עכשיו שכר טרחה כיון שאינו מפורש בשטר ובשטר כתוב בו ריבית ה"ל כדין עסקא שנעשה באיסור ולכן לא יקבל כלום מן הרויח כדלעיל סי' כ' (סעיף כ"ה):
חכמת אדם · סימן קמ״ב, כ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.