חכמת אדם · סימן קמ״ב, ב׳

ולא מבעי' זה דאסור אלא אפי' אם נותן לו בתורת עיסקא גמור שיהי' חצי אחריות על הנותן וחצי על המקבל נמצא שהחצי הוא ג"כ ברשות הנותן מ"מ אסור מדרבנן דקיי"לן כל עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון והרי החצי שהוא באחריות המקבל הוא מלוה גמורה לכל דבר והחצי שהוא באחריות הנותן היא פקדון גמור ונמצא זה מטריח א"ע בחלק הפקדון בשביל זה שהלוה לו והלכך תיקנו חכמים שצריך ליתן לו שכר עבור חלק הפקדון ומ"מ הקילו בזה שאם יש לזה בלא"ה עסק אחר נמצא שטרחתו בחלק הפקדון מעט די שנותן לו אפי' זהב א' לכמה אלפים וכן אפי' אין לזה עסק אחר אם מתנה עמו בתחל' השותפות ונתרצה זה אפי' בדבר מועט מותר ואם נשתתפו ולא התנו וזה תובעו שיתן לו שכר טרחו או בסדר חילוק ההפסד והריוח מבואר בי"ד (סי' קע"ז סעי' ד' ובט"ז שם סק"ו ובש"ך שם ס"ק י"ד) דלרוב הפוסקים המקבל נוטל ב' חלקים ריוח ואם יש הפסד מקבל חצי הפסד ואם כבר נתן המקבל להנותן קרן וריוח שלו ולא נתן לו שכר טרחא אין לו עליו שום תביע' ולא הוי אלא א"ר ואפי' אם נשאר המקבל חייב להנותן מצד אחר שאינו מעסקא זו אינו יכול לנכות מזה כיון שבשעת פרעון העיסקא לא ביקש כלום הוי מחילה אבל כ"ז שלא נתן לו עדיין הקרן שלו מן העיסקא יכול לעכב עצמו מן הקרן כדי שכר טרחא (ט"ז ס"ק ז') וצריך להיות כל אחריות פלגא הפקדון על הנותן אפי' אחריות אונסין אבל אם אחריות האונסין על המקבל אע"פי שהאחריות יוקרא וזולא על הנותן לא מהני וכ"ש אם נותן לו מעות למחצית שכר דלכ"ע לא מהני (סעי' ב' ובש"ך ס"ק י'):