עוד יש היתר בהלואה כעין עסקא דהיינו שיתעסק בו הלוה לתועלת המלוה עד שיהא שם ריוח כך וכך וכל אותו הזמן יהי' הכל באחריות המלוה מיוקרא וזולא ומאונסין כדין פקדון ויהיה נאמן בשבועה או בעדים כשרים מפורסמים כדין שומר פקדון ועל הריוח לא יהא נאמן כ"א בשבועה חמורה כרצון בע"השט ולאחר שירויח למלוה כך וכך אזי יהיה הכל הלואה ובאחריות הלוה אפילו מאונסין וכל מה שירויח עד הזמן פלוני יהיה הכל ללוה וה"ה איפכא שתחלה יהיה הלואה ולבסוף פקדון ובין כך ובין כך צריך שיתן לו שכר טרחתו כדלעיל סי' ד' (קס"ז):
חכמת אדם · סימן קמ״ב, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.