וכן לא יתן לו שט"ח או וועקסיל אפי' על הקרן לבד ואפי' נותן לו ג"כ שטר עסקא ואפי' מבטיחו שנותן לו נאמנות שאם יפסיד או לא ירויח יהיה נאמן ואפי' היה המלוה חסיד גדול אסור שמא ימות ויבא השטר לידי יורשין ואינם יודעין מזה התנאי או שיכחישו ויעלימו השטר עסקא אא"כ השלישו השטר עסקא או שיתנו בפני עדים שהשט"ח הוא רק בתורת עסקא כ"כ הש"ך בס"ק מ"ט בשם הב"ח ומט"ז ס"ק ל"ג משמע דלא מהני וכ"מ בריטב"א שכ' דאם השלישו השטר מותר משמע אבל עדים לא מהני דשמא ימותו העדים ויגבו היורשים ולעת הצורך יש לסמוך על הב"ח וש"ך בריבית דרבנן או שיכתבו על הוועקסיל שהוא ע"פי אופן המבואר בשט"עס. ובדיעבד נ"ל דכיון דבאמת זה היה מתנה עמו ע"פי היתר מותר לו ליתן ריוח אבל המלוה אם כוונתו הי' באמת שאם יהיה הפסד יעלים השט"ע ויתבענו עם השט"ח או הוועקסיל אסור לו ליקח ריבית אבל אם כוונתו ג"כ באמת היה לו להאמין מותר לו לקבל בדיעבד (שם) :
חכמת אדם · סימן קמ״ב, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.