חכמת אדם · סימן י״ד, ל״ד

א"צ לבדוק אחר שום טריפות דמוקמינן לבהמה בחזקת כשרות דרוב בהמות הן כשרות ולכן מותר להשליך כל הבני מעים או ליתנן לנכרי בלא שום בדיקה (סי' ל"ט וסי' ל"ג) אם לא שרואה איזה ריעות' באיזה אבר מן הדברים שנטרפה בו דאז חייב לבדוק מדינ' כגון כבש שמנענע בראשו שקירין שווינדעל ואם לא בדק ונאבד בלא בדיקה או שא"א לבדוק מחמת שאינו בקי לבדוק טרפה (סימן מ"ח ונ"ז) והריאה צריך לבדוק מדרבנן אע"פי שאין רואה שום ריעותא משום שעלולה לטרוף מחמת סרכות ושאר טריפות ודוקא בבהמה וחיה אבל לא בעוף (סי' ל"ט) וה"ה בכל דבר דשכיח ומצוי בו טריפות כגון אווזות שמלעיטין אותן ומצוי טרפות בוושטות שלהן כמבואר כלל ט"ז צריכין בדיקה (סי' ל"ג) ומכ"מ אם לא בדקו והשליכו מותר אפילו עשו תקנה בצבור לבדוק אע"ג דשכיח בהן ריעות' מ"מ כיון שלא ראה בהם שום ריעות' מותר (בש"ך שם ססי') חוץ מן הריאה שאם נאבדה קודם בדיקה אע"פי שלא ראה בה שום ריעות' במקום שאין הפסד גדול מחמיר רמ"א לאסור דכיון דחז"ל תקנו כן לבדוק הריאה חמיר טפי (סי' ל"ט):