חכמת אדם · סימן י״ד, ל״ג

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

בכל דבר שצריך שיעור כגון בכבד שיעור זית בסימן מ"א והגרגרת כאיסר בסימן ל"ד וכיוצא בו בכל מקום שנזכר איזה שיעור לעולם משערינן בהשיעור הנזכר אפילו בשור הגדול וכן כל בהמה וחיה הן דקה הן גסה שוין ובעוף משערין לפי ערך בהמה קטנה שבקטנות ששיעורו ג"כ שיעור הנזכר ומשערין לפי ערך בעוף הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו רק כל אווז' שיעור א' אע"פי שיש גדולים וקטנים וכן כל המינים (עיין סימן כ' סעיף ב' ובסימן ל"ד ובסימן מ"א בכו"פ שם וכל מקום שנזכר אצבעות צ"ע אם ר"ל אצבע פשוט או רחב אגודל (ועיין לקמן בדין טריפות מעים סימן ח') (ובפ"ח סימן נ"ו ס"ק ז' כ' בשם הרמב"ם בפ"ט מהלכות ס"ת כל אצבע האמור בכל מקום הוא גודל ע"כ ויש שם ט"ס וצ"ל כמה שכתבתי וצ"ע כי לא מצאתי שם אלא שכתב כל רחב גודל האמור בכל מקום הוא רחב ז' שעורות בדוחק שהם ערך ב' שעורות באורך ע"ש ומה שכתב שכ"כ מהרי"ל לענין אורך צומת הגיד בעוף אין בידי כעת מהרי"ל לעיין בו וצ"ע בטור יורה דעה סימן רפ"ג בב"י שם ד"ה ומ"ש ושיעור הגליון):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.