כל אבר שנקובתו או חסרונו או נטילתו פוסל ה"ה אם היה שם שינוי בבשר שנרקב במקצת או הבשר רע (סימן נ') ובלבד שיהיה השינוי מעבר לעבר דאל"כ אינו מטריף וח"ו להטריף במקום שאין פיקפוק (כו"פ שם) וכל שהיה בו נקב אעפ"י שעלה בו קרום לא חשוב סתימה כלל אפי' הקרום הוא במראה טוב ועב. דקיי"ל קרום שעלה מחמת מכה אינו קרום (סי' ל"ו ש"ך ס"ק ו') ולכן אם נמצא בו מחט או קוץ ואינו הולך מעבר לעבר וניכר הדבר שיש בו שביל לבן אעפ"י שאינו נרקב מ"מ ניכר הדבר שחזרה המחט לאחוריו וזו קרום שעלה מחמת מכה ואינו כלום אבל אם אין רואין שינוי בבשר אלא במראה שנשתנה מראיתו כשר ומ"מ אם יש שם סירכא או בועה והמראה עוברת מעבר לעבר א"כ הסירכא או בועה מראים על המראה שזה היא לקותא וכן מצאתי בפמ"ג שהיה על הדקין בועה ותחתי' שחור מעבר לעבר והטריף ע"ש ססי' מ"ו בט"ז (חוץ מריאה וכליות שפוסל במראה) או אפילו נקרע הבשר לא חיישינן שמא נתמסמס הבשר עד שהוא כמו בשר שהרופא גורדו ואין אנו בקיאין בזה לא חיישינן לזה ולא מחזקינן ריעותא (סימן מ"ג סעיף ב' וסי' נ' בסופו וע"ש בט"ז):
חכמת אדם · סימן י״ד, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.