המוליך פירות ממקום הזול למקום היוקר ואמר לו' חבירו תנם לו ואני אתן שם פירות תחתיהם לזמן פלוני אם יש לו שם פירות מותר דתיכף נקנו הפירות ההם לזה ואם לאו אסור דדינו כהלואת סאה בסאה לעיל בדין ריבית אוכל (סעיף י"ז) ונ"ל דלפ"ז זה לא שייך אלא בפירות אבל במטבעות אין כאן איסור כלל ואפילו אדומים כיון שנוהגין להתיר בהלואת זהב בזהב ועיין כלל קל"ב סי' ט':
חכמת אדם · סימן קל״ט, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.