דין ערבות בין ישראל לאין יהודי (סי' ק"ע):ישראל שלוה מעות מאין יהודי בריבית אסור לישראל להיות ערב אם יכול האין יהודי לתבוע את הערב תחלה שהרי הוא כאלו האין יהודי מלוה להערב והערב מלוה לישראל אבל אם מנהג המקום שצריך לתבוע הלוה תחלה או שהתנה עמו כך שלא לתבוע אותו עד שלא ימצא לגבות מן הלוה או שיהיה אנס או שיברח ונמצא שהאין יהודי היא המלוה לישראל מותר להיות ערב והאידנא מסתמא הוי כאלו קיבל עליו דסתם ערבות כך הוא ואם עבר ונעשה ערב סתם במקום האסור והוצרך ישראל זה לפרוע לאין יהודי קרן וריבי' אם כבר החזיר הישראל להערב אין יכול לכופו להחזיר לו די"א דסתם ערב מותר ואינו אסור אלא בערב שלוף דוץ כדאיתא בסי' ב' ואם לא נתן עדיין א"צ זה ליתן לו דכיון די"א דאסור הוי המוציא מע"ה (סעיף א' ובש"ך):
חכמת אדם · סימן קל״ח, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.