חכמת אדם · סימן קל״ז, כ״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

גם יכול הראשון לקצוב עם השני בפחות ממה שנוטל מן האין יהודי או להתנות עמו שהוא יקח חלק בריבית בכל שבוע ואם ירצה השני שהמשכון יהיה מונח ביד הראשון מותר ובלבד שיקנה לו הראשון אם הוא בענין שכתבתי בסי' כ"ב שהוא שייך לישראל יקנה לו ע"י אחר או בקג"אס בתורת מכר ואם אינו אלא משכון כמבואר שם יקנה לו בתורת משכון ויהיה אחריות המשכון מכאן ואילך על השני מ"מ יכול השני להתנות עם הראשון שיהיה באחריותו שהרי מותר לשומר חנם להיות באחריות כשואל ובדיעבד אפילו לא הקנה לו מותר דכיון דמה"ת מעות קונות והכא שאינה מכירה גמורה אלא להיתר אוקמוה אדאורייתא (שם הגהת רמ"א וש"ך ס"ק נ"ח):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.