אם אין יהודי זה ששאל משכנות מישראל אינו רוצה לפדות המשכון ולהחזיר לבעליו ובא ישראל המשאיל ורוצה לפדותם אם האין יהודי הוא אנס ואינו יכול לכוף אותו לפדותו אין המלו' יכול לומר להמשאיל לאו בע"ד דידי את אלא צריך ליתן לו לפדות משכונו דהוי כגזלן ומיהו אם הוא אנס ואילו בא לפדותו היה המלוה צריך ליתן לו בלא ריבית צריך לתת ג"כ לבעל המשכון בלא ריבית (סעי' י"א) ומיהו אם בשעת הלואה לא היה אנס אלא שעכשיו איתרע צריך ליתן לו הריבית שעולה עד אותה שעה (ט"ז ס"ק ט"ז) אבל אם אין האין יהודי אנס ויכול בעל המשכון לכוף לאין יהודי לפדותו יכול המלוה לומר להמשאיל לאו בע"ד דידי את (שם ברמ"א) ומיהו אם השאילו רק למשכן לפי שעה ומשכן לזמן ג"כ הוי כגזלן וצריך ליתן לישראל לפדותו (ש"ך ס"ק ל"א וס"ק כ"ד):
חכמת אדם · סימן קל״ז, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.