היה המלוה בעל מלאכה והתנה עם הלוה שכל מלאכה שתבא לידו יתן אותה למלוה ויתן לו ביוקר משער הקצוב או שהלוה בעל מלאכה והתנה עמו המלוה שיעשה לו מלאכתו בזול משער הקצוב הוי ר"ק ואם התנו שיעש' בשויו וא"כ אין כאן אלא טובת הנאה שצריך שיתן המלאכה דוקא לו תליא בפלוגתא דלעיל כלל קל"א סי' ג' אם טובת הנאה ממון הוי ר"ק ולמ"ד דאינו ממון הוי א"ר וכן הדין בכל טובת הנאה ואפילו לא התנו מתחלה אם אינו רגיל בלא"ה אסור ואם בלא"ה כ"א מחזיק טובה לחבירו מותר (ק"ס סעי' כ"ג):
חכמת אדם · סימן קל״ו, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.