חכמת אדם · סימן קל״ו, י׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מותר להרבות בשכר קרקע כיצד השכיר לו את החצר ואמר לו קודם שהחזיק בו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא לך בי' סלעים לשנה ואם תתן שכר חודש בחודש הרי היא בסלע לחודש ה"ז מותר לפי ששכירות אינה משתלמת אלא לבסוף וא"כ באמת זה לא נתחייב לו כלום לשלם עכשיו אלא שמוזיל גבי' ומיחל לו מדמי השכירות הראוי אבל אם כבר החזיק בו או בשטר ושכרו בי' סלעים לשנה מעכשיו אסור לומר לו תן לי בכל חודש סלע ואמתין לך המעות דהוי אגר נטר וכ"ש אם כבר נתחייב לו השכירות ונותן לו דבר בהמתנת המעות דאסור (ועיין בכ"ז דהוי ר"ק ובנק"הכ מסתפק בזה כיון שאינו ע"י הלואה) ונ"ל דבמקום דהמנהג לעולם לסלק השכירות מתחלה ואפי' בשוכר סתם דאדעת' דמנהגא שכר א"כ תיכף כשהשכיר לו נתחייב לו כבר ולכן א"צ לסלק לו בעד העשר אלא כפי התנאי ונ"ל שיכולין לבטל השכירות ואז ישכיר לו לחודש כך וכך ולא יתנה עמו אם לשנה בכך ואם לחודש בכך כיון שהמנהג לעולם לשלם תחלה (סי' קע"ו סעי' ו'):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.