אסור להלות כ' זהו' על אחריות הסחורה ההולכת בספינה או משאר מקום שיש אחריות הדרך והמלוה מקבל עליו כל האחריות עד שובה ונגד זה יתן לו הלוה בביאת הסחורה כ"ד זהו' אפ"ה אסור דלא יצא מידי הלואה דכיון דניתן מעות ומקבל מעות הוי אבק ריבית אבל מותר לתת כך וכך למאה מי שמקבל עליו אחריות הדרך שאין כאן הלואה כלל אלא כעין ממכר ואפי' אם ניתן לו עכשיו כך וכך למאה וכשיהיה הפסד יצטרך זה ליתן בעדם כך וכך מאות והוי כריבית הדבר ידוע שלא יתן זה מאה ריוח בשביל דבר מועט שקיבל אלא מפני שקיבל עליו ההפסד ומה שנתן לו מתחלה כבר קנאם המקבל תחלה (סו' סי' קס"ג ובט"ז וש"ך):
חכמת אדם · סימן קל״ב, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.