אם קצץ לו הריבית בשעת הלואה לכ"ע הוי ריבית דאורייתא כדכתיב את כספך לא תתן כו' משמע בשעת נתינה אבל אם הלוה לו סתם ואח"ז כשתבע חובו קצץ לו ריבית משום שהרחיב לו זמן הסכמת רוב הפוסקים דאעפ"כ הוי ריבית דאורייתא (קס"ו סעיף ב' וש"ך ס"ק ח') ודוקא שאמר לו כן בשעה שמרויח לו זמן דאז הוי כשעת הלואה אבל אם כבר הרויח לו זמן ובא בתוך הזמן ואמר דור בחצירי בשביל מעותיך שהם בטילות אצלי כ' הש"ך דלא הוי אלא א"ר (סק"ט):
חכמת אדם · סימן קל״א, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.