דין איזה ריבית דאורייתא ואיזה דרבנן ודין ריבית מוקדמת ומאוחרת (ק"ס קס"א):בכל דבר שהוא מוסיף לו בפרעונו מחמת שהלוה לו יש בו משום ריבית דאורייתא בין כסף בכסף בין אוכל באוכל בין אוכל בכסף בין כסף באוכל בין שאר דברים בכסף ואוכל בין כסף ואוכל בשאר דברים בין שאר דברים זה בזה דאע"ג דכתיב נשך כסף נשך אוכל כבר רבי קרא דכתיב כל דבר אשר ישך לרבות כל דבר ובפחות משוה פרוטה ובהלואת קרקע כגון שהלוה לו חמשה גפנים שיחזור לו ששה י"א דהוי ריבית דאורייתא (רשב"א) וי"א דאינו אלא דרבנן (תוס' ורש"י בכתובות מ"ו ור"ן) ודוקא קרקע בקרקע אבל אם הלוה כסף ונותן לו ריבית קרקע לכ"ע הוי דאורייתא (ש"ע וב"י ריש סימן קס"א) אפי' במלאכה יש בה משום ריבית כאשר נבאר כלל קל"ו: ובצד א' בריבית כגון המלוה לחבירו והתנה עמו שבאם שיצטרך לסלק מס יהיה רבית ואם לא יצטרך לסלק אין כאן ריבית כלל וכן כל כיוצא בזה ועיין לקמן כלל קל"ה סי' ח' נחלקו הפוסקים י"א דהוי ר"ק וי"א דהוי א"ר (עיין ש"ע רסי' קע"ד דפסק דהוי ר"ק ועיין בט"ז סי' ק"ע ס"קב ובש"ך סי' קע"ב ס"ק כ"ט):
חכמת אדם · סימן קל״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.