הא דערב ועדים וסרסר וסופר עוברים בלפני עור דוקא בענין שאלולי הם לא היה מלוה אותו אבל אם גם בלא"ה היה מלוה אותו אינם עוברים בלפני עור (דכן הדין בלאו דלפני עור בכל התורה שאינו עובר אלא דוקא שא"א שיעשה השני האיסור מבלעדו) ומ"מ אסור מדרבנן (א"ח סי' שמ"ז במ"א שם בשם הרא"ש וכ"כ תוס' בשבת דף ג' ע"א) אבל הלוה אע"ג דאם לא ילוה הוא ילוה המלוה לישראל אחר אפ"ה עובר (עיין לח"מ ומל"מ פ"ד מהל' מלוה):
חכמת אדם · סימן ק״ל, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.