חכמת אדם · סימן י״ג, כ״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

סרכא מתוך הבועא בחיתוך שבין אונא לאונא למטה מחצין אם יש לה חלון כיון שיש פוסקים דס"ל דאפי' בכסדרן דאמרינן היינו רביתייהו זה דוקא כשדבוק בלא חלון אבל אם יש חלון טרפה ולכן אע"ג דאנן לא קיי"ל כוותייהו כדלעיל סי' י"ב וכן סירכא מתוך הבועא שבין חתוך אונא לאומה למטה מחצין אפי' בלא חלון כיון די"א דכסדרן דכשר דוקא בין אונא לאונא אבל אונא ואומא סופן להתפרק (עיין ט"ז ס"ק ח') כדלעיל שם ולכן חשבינן להו לב' לריעותא ולא מהני מיעוך ומשמוש (סי' ל"ז ט"ז ס"ק ג'). (נ"ל דאפי' מים זכים וכן בכ"מ עכ"פ נקרא ריעותא כמ"שכ הט"ז בסי' ל"ז ס"ק ג' ואפי' להש"ך דכ' שם ס"ק ג' בסרכא תלויה מתוך הביעא דתליא במנהג הרי הוא כ' בסי' ל"ו ס"ק ג' דבועא על נגלד אפי' מים זכים טרפ' וכן כ' בסי' ל"ז ס"ק ג' דלא נקרא ריעותא לא לענין סמיכי ולא לענין תלויה ולא כתב סתם דלא נקרא ריעותא אע"כ דתלוי' שאני די"ל דאינו ריעותא כלל כמ"שכ הרשב"א הבאתי דבריו בשער רו"ח סי' י"ג). אבל בין אונא לאונא למטה מחצין ודבוקה בלא חלון אע"ג דאינו הולכת ע"י מיעוך ומשמוש בהפ"מ יש להכשיר דכיון דנסרכה בכסדרן בלא חלון לא מקרי ריעותא כלל ואין כאן אלא ריעותא דבועא ומ"מ בלא הפ"מ אין להכשיר די"א כיון דאיכא בועא המפסקת בין החיתוכים אינה מנחת להדבק דבק טוב (מה שכ' הט"ז בסי' ל"ט ס"ק י"ג בסופו ונראה דבזה צריך משמוש זה קאי על טנרא ויש חלון עיין תב"ש) וכ"ז כשהסרכ' דבוקה אבל אם יש סרכ' תלויה יוצא מבועא במקומות הללו דינו כתלויה היוצא מהבועא בשאר מקומות הריאה ודינה כדלעיל סי' כ"ח דדוקא כשהיא דבוקה יש לה מעלה מה שהיא במקום חיתוכי שמתחזקת שם אבל בתלוי' אינה מתחזקת בחיתוך שכנגדה (עיין נק"הכ סי' ל"ז ס"ק ג'). ואם למטה מחציה בין אונא לאונא יש ב' בועות ואינם סמיכי אלא שיש הפרש קש ביניהם וסרכא יוצא מא' לשני אפי' בלא פילוש א"נ בועא גדולה וסרכא אצלה ולא על הבועא והבועה אינה מונחת להגיע הצדדים להדדי במקום הסרכא אע"ג דליכא חלון טרפה ואם הסרכא אזלא ע"י מיעוך ומשמוש כשר (תב"ש סימן ל"ט):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.