אם יש קרום בין אונא לאונא או בין אומא לאומה כסדרן יוצא מעיקרא אפילו נדבקה כולה ביחד מראשה עד סופה כשרה בלא בדיקה דדרך הוא להמצא כך. דדוקא כשהקרום מחיתוך לחיתוך כדין כסדרן אבל מחידוד לחידוד אף בקרום טריפה (ט"ז ס"ק ז' וכ"כ הפר"ח דלא כב"י) ודוקא שאין פילוש אבל אם יש בו פילוש וחלין דינו כסרכא ואינו כשר אלא עד חצין. וכן אם נמצא קרום כזה בשאר מקומו' אינו אלא סרכא דאין דרך קרום זה להמצא אלא בין אונא לאונא או לאומה ולא בשאר מקומות (ש"ע סעיף ד' ובש"ך שם). וקרום שנמצא על אונא או אומה דינו כסרכא מיניה ובי' ואם נראה תחתי' נקבים טריפה דהוי קרום שעלה מחמת מכה (ולא כמו שמקצת שוחטים אומרים שזה צלקת הנזכר בט"ז ס"סי ל"ט וכבר בטלנו מנהג זה):
חכמת אדם · סימן י״ג, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.