דין החופה וז' ברכות וז' ימי המשתה:כיון שהכנים האיש ארוסתו לחופה אעפ"י שלא נבעלה ה"ז כאשתו לכ"ד ומנהג הפשוט שקורין חופה מקום שמכניסים שם יריעה פרוסה על גבי כלונסאות ומכניסים תחתיה' חתן וכלה ברבים ומקדשה שם ומברכין ברכת ארוסין ונשואין ואח"כ מוליכין אותן לביתם (סי' נ"ה) ולכתחלה לא יעשה חופה כשהיא נדה די"א דחופת נדה אינו קונה לפי שאינו ראוי לביאה רק אנו נוהגין כמ"ד דקונה (סי' ס"א) ועושין החופה תחת השמים לסימן טוב שיהא זרעם ככוכבי השמים:
חכמת אדם · סימן קכ״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.