המקשה עצמו מדעתו בידים או שמביא עצמו לידי הרהור אמרו חז"ל שהוא בנידוי והמהרהר הרהורים רעים עובר על לאו דאורייתא דכתיב ונשמרת מכל דבר רע וקבלו חז"ל שהוא אזהרה שלא יהרהר האדם ביום שעי"ז יבא לידי טומאת קרי בלילה וגם עובר על לאו דלא תתורו אחרי עיניכם ואם יבא לו הרהור יסיע לבו לדברי תורה שהיא אילת אהבים ויעלת חן ואפי' כשהוא במרחץ ובית הכסא מותר להרהר בד"ת אם הוא צריך כדי לבטל הרהורים רעים (א"ח סי' פ"א מ"א סעיף קטן ה'):
חכמת אדם · סימן קכ״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.