חכמת אדם · סימן קכ״ג, ד׳

ולפיכך לאחר שניתנה תורה אינו יכול לקיים מצות פריה ורביה עד שישא אשה בחופה וקידושין בפני עדים ומצוה גדולה הוא מאד. שאין מוכרין ס"ת אלא ללמוד תורה או לישא אשה ואעפ"י שת"ת כנגד כלם. ומי שחשקה נפשו בתורה כבן עזאי תמיד ונדבק בה ואין יצרו מתגבר עליו אין בידו עון אם אינו נושא אשה מ"מ בזמה"ז ידוע שאין אדם בעולם שיש בו מידות הללו ולכן מצוה על כל אדם שישא אשה עכ"פ כשהוא בן י"ח שנים דאעפ"י דבכל המצות חייב מבן י"ג שנים קבלו חז"ל דמצוה זו אינו חל עד בן י"ח כדי שיהיה פנוי ללמוד תורה קודם שישא אשה (סי' א'). ומיהו אם עוסק בתורה וטרוד בה ומתיירא לישא אשה כדי שלא יהיה טרוד תמיד במזונו ויתבט' מת"ת ויצרו אינו מתגבר עליו מותר להתאח' ואם קיים כבר מצות פריה ורביה פטור מלישא אם יתבטל מת"ת ואין יצרו מתגבר (תשובת מהר"ם מינץ סי' מ'):