כתיב כי אם רחץ בשרו במים ובא השמש וטהר וקבלו חז"ל דכוונת הכתוב ללמד שצריך שתהיה טהרת הטמא בבת אחת ר"ל שיהיה כל גופו ושערו מכוסה בפעם א' במים ולכן הוקש הטבילה לטהרת ביאת השמש מה טהרתו ע"י ביאת השמש הוא בבת אחת דהיינו רגע האחרונה של סוף שקיעת השמש ה"נ טהרתו ע"י טבילה צריך שיהיה בבת אחת לאפוקי אם יטבול כל גופו חוץ מאבר א' או שער א' לא עלתה לו טבילה אע"ג שיחזור ויטבול אותו אבר אח"כ כיון שלא היה בב"א ועוד כתיב ורחץ את כל בשרו במים קבלו חז"ל דר"ל מים שכל בשרו עולה בהם בב"א וקבלו חז"ל שהשיעור הזה הוא אם יש במים כפי שיעור שיחזיק אותם גומא שהיא אמה על אמה מרובע וגובהן ג' אמות שכל אמה תהיה ששה טפחים וחצי אצבע דכל אמות של תורה חשבינן באמות גדולות ששיעור המים היא מ' סאה ובשיעור הזה יכול אדם לטבול כל גופו בבת אחת:
חכמת אדם · סימן קכ״ב, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.