הרוצה לשאוב מים מן המקוה לנקותו וכשישאוב בכלי מן המקוה אחר שחסרו במקוה ממ"ם סאה יש לחוש שמא יחזרו מהכלי שמוציאין בו המים ג' לוגין ואז יפסלו המקוה דקיי"ל דג' לוגין מים שאובין פוסלין מקוה ולכן יקוב הכלי ששואב בו בשוליו כל שהוא ואז לא יחשבו המים שבכלי לשאובין ודוקא במקוה שנעשה ע"י גשמים פוסלין מים שאובין שנפלו לתוכה אבל מקוה שבא לו מים מנביעה שיש בו רוב הפוסקים ס"ל דאין מים שאובין פוסלין במעין אפילו אין בו מ' סאה אך יש פוסקים דאפילו במעיין פוסל שאיבה ולכן לכתחלה יש להחמיר דאפילו במעיין יש לנקוב הכלי ששואבין בו לנקות לנקוב אותו ככונס משקה. ובדיעבד אם לא עשו כן ונפלו שם ג' לוגין ונפסלה המקוה ורוצין להכשירה אם אפשר לפקוק נקבי הנביעה בקלות טוב להחמיר ולעשות כן ומותר לפקק אפילו במטלניות המקבל טומאה ואם יש טורח גדול בדבר או בדיעבד שלא עשו כן יש לסמוך על המקילין דסוברין דבמעין אינו פוסל שאיבה ואפילו במקוה שאינו ע"י מעין אם יש לספק שמא לא נפלו ג' לוגין בב"א אזלינן לקולא דג' לוגין שאובין אינו אלא מדרבנן (סעי' מ'):
חכמת אדם · סימן קכ״ב, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.