ואם קרקעית המקוה אינו מרוצף ויש שם טיט אע"ג דרוב פוסקים מתירין אם אין הטיט עבה אלא שנמחה במים מ"מ יש פוסקין דס"ל דחוצץ ולכן טוב שתתן בקרקעית המקוה ענפי אילנות שאינם מקבלין טומאה ואם א"א תתן שם נסרים ובלבד שלא יהי' עליו שם כלי ומ"מ אם הטיט הוא טיט עבה לכ"ע חוצץ וצריך ליתן זמורות או נסרים. ול"נ דבכל טיט צריך לחזור ולטבול אם לא במקום שאין שם מקוה אחרת דיש לסמוך על המתירין (ועיין בב"א) (סעיף ל"ג):
חכמת אדם · סימן קכ״א, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.