אם היה טיט במקום שטובלת לא תעמוד על גבי כלי עץ ואפילו עושה סולם בשליבות רחבות ואח"כ קבע הסולם במקוה אסור ואפילו היו הנסרים רחבים ד"ט שאין בו חשש שתתיירא לעמוד אפ"ה אסור כיון שהיה פעם א' כלי ואפילו בדיעבד י"א שלא עלתה לה טבילה. ופשיטא שאם הכניסו ספסל במקוה ועמדה עליו וטבלה שלא עלתה לה טבילה אפילו בדיעבד וכן מה שנוהגים בקהלות קטנות שמורידים סולמות שבביתם לתוך באר מים ועומדת על השליבות וטובלת אין טבילתן טבילה והן נדות גמורות ובניהן בני נדות (נ"ב ובל"י כ"מ בש"ך ס"ק מ"ה) אבל אם קבעו מתחלה במקוה נסרים ומדרגות ולא היה עליהם שם כלי מותר לעמוד עליהם ולטביל ומ"מ טוב לחוש לכתחלה שלא לעמוד על המדרגות ולתקן המקוה למטה ברצפה באבנים ולא בנסרים ולא תעמוד על דבר שתפחד שלא תפול ולא תטבול כראוי ולכן צריך להשגיח שאם עומדת על המדרגות וטובלת שיהיה רחב המדרגה לפחות ד' טפחים (ט"ז סס"ק ל"ב) ומ"מ אם עברה וטבלה עלתה לה טבילה (סעי' ל"א ל"ב):
חכמת אדם · סימן קכ״א, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.