חכמת אדם · סימן י״ב, א׳

דין מראות הריאה (סימן ל"ח)אלו מראות הפוסלות בריאה (א) שחור כדיו (ב) דומה למראה בשר (ג) ירוק בל"א געל. בין שהוא כמראה חלמון ביצה או ככרכום. בין ככרכום גופא בין כדברים הנצבעים בכרכום. בין שהוא כמראה כשותא והוא ג"כ מראה געל ובכלל געל כזהב או שעוה או כאתרוג או כהורקת פני אדם שקורין געל זוכט כל אלו נכלל במראה געל (ד) לבן כמראה הבקעת או כלובן ביצה דהיינו אחר הבישול דאז הוא לבן וי"א כקרום של ביצה שהוא לעולם לבן כל אלו ד' מראות פוסלין בכל שהוא: ושחור כדיו ר"ל כדיו יבש שהוא שחור מאוד ואם אינו שחור עכ"פ כזפת יש להכשיר בהפ"מ ומראה בשר ידוע שהוא אדום ומה שאומרי' שמראה בשר שמן הוא געל מכחיש הידוע (ויש מין צבע הידוע לסוחרים שקורין פלייש פארב) ועוד שהרי אמרו בגמרא כבשרא ומנ"ל כבשר שמן שמא כבשר כחוש. ולכן צריך להבחין אם אין האדמומית זו דומה למין בשר (תב"ש ודבריו נכונים וברורים לענ"ד. ושמעתי שכל השוחטים מכשירים כל מראה אדום ולא ידעתי על מה סמכו אם לא שכן קבלה בידם ובאמת צ"ע דא"כ הי' לנו להחמיר בכל מראה אדום כיון שא"א בקיאין והי' לו לרמ"א או לא' מן האחרונים לכתוב כן) ומראה לובן יש לאסור כל מיני לבן דאין אנו בקיאין איזו לבן כבקעת (תב"ש):