לכלוכי צואה שעל הבשר מחמת זיעה אינן חוצצין אבל כשיש זיעה מרובה על בשרו ומתייבש ונעשה גלד חוצץ וכן מלמולין שעל הבשר (ר"ל כשמלוכלך בטיט או בצק ומשפשף בידיו נופל כמין גרגרים) חוצץ וכל מיני טיט לדידן דאין אנו בקיאין בטיט היון ולכן אפילו לח חוצץ (סעיף י"ב י"ג):
חכמת אדם · סימן קי״ט, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.