חכמת אדם · סימן קי״ט, ה׳

שתי שערות או יותר שהיה קשורי' קשר אחד אין חוצצים שאינם מהדקין אבל שערה אחת שנקשרה בין שהיא קשורה עם חברתה א' עם א' או קשורה בפ"ע חוצצת אם מקפדת עליהם כמו שנתבאר בסי' ג' אבל שערות הראש ושבבית השחי שנדבקו יחד ע"י זיעה ואינן קשורות אם הם מיעוט שערות אינן חוצצין דהוי כמיעוט ואינו מקפיד אבל ברוב אע"ג שאינו מקפיד חוצץ (ס"ט ס"ק י"ז) אבל שער שכנגד הלב ושבזקן הנדבק זה בזה מחמת זיעה חוצץ ושבאותו מקום באיש אינו חוצץ ובאשה נשואה חוצץ מפני שהיא מקפדת שלא תתגנה על בעלה ואותן נשים שיש להם כמין קליעות שערות דבוקות ז"בז ונעשים בלילה ע"י שד שקורין (מאר לאקין) או קאלטונעס אפי' הם בכל שערות הראש או רובו א"ח כיון שהוא סכנה להסירן ואם נבלע בהם חוטין וא"א להסיר החוטין אם אינם נראים מבחוץ אינו חוצץ (ע' בס"ט) ואם קליעות הנ"ל נעשה בידי אדם ע"י סמים אם הוא עפ"י רופא מומחה שאומר שהוא רפואה לה אם אינה בכל השער אע"פי שהוא ברוב השער דעכ"פ אינו אלא מדרבנן דמסתמא כל הנשים שיש להם חולי אינן מקפידות ע"ז (דומיא דמוכרי רבב לקמן סעיף י"א) אפשר דיש להקל אבל אם הוא בכל השערות אפילו אינה מקפדת הוי חציצה מ"הת כדלעיל ס"ס ד' כן היה נ"ל אבל דעת בעל פ"מ וס"ט דאפי' ברוב שערות חוצץ אפילו בדיעבד ובטלה דעתי נגד דעתם (וצ"ע דאפשר דיש כאן ס"ס בפלוגתא שהרי הרמב"ם כתב דשערות נחשבין כגוף וא"כ הוי מיעוט עכ"פ והכ"מ כ' שם שאין כאן הכרע אם כגאונים או כרמב"ם ואת"ל כגאונים דשערות נחשבים לחוד מ"מ הא כתב הפרישה דספק אם שערות ראש נחשבות לעצמן או דחשבינן כל השערות כאחת וא"כ אף שרוב שערות הראש קלועים עדיין שאר השערות מותרים ואין כאן אלא מיעוט שערות ואף דהב"י הביא שדעת כל הפוסקים כהגאונים ומשמע דהרמב"ם יחיד בדבר הא כתב שם די"ל רבותיו של רש"י כרמב"ם. ובכ"מ שם כ' דאין הכרע. ומ"מ צ"ע אם הוא כיחיד נגד רבים ועוד דהוי כשם אונס חד הוא ועיין במנ"י בקונטרס הספיקות (סי' ז' ח'):