וכיון דז"א אלא מחמת חשש ולכן היכא דאיכא אונס כגון שיראה לטבול בלילה מחמת צינה או פחד מאנשי' או שסוגרין שערי העיר או שיש פרסום גדול והאש' מתביישת בכך (ס"ט בשם תשו' רמ"א) וכל כיוצא בזה מותרת לטבול ביום ח' ביום אבל בז' אפי' במקום דאיכא אונס אסורה לטבול דבזה יש חשש קרוב שמא תשמש קודם הלילה (סעיף ד') ואפילו אם תרצה לטבול בז' ולא תבא לביתה עד הלילה אסור אבל ביום ח' אם טבלה סמוך לחשיכה ותבא לביתה בלילה אין למחות ביד הנוהגין היתר כיון דאין כאן אלא משום סרך בתה (ש"ך ס"ק ו'):
חכמת אדם · סימן קי״ח, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.